פסיפס קולינרי מרגש

עטיפת פלפלים לפייסבוקמתי בפעם האחרונה קראתם ביקורת חיובית במוסף "ספרים" של "הארץ"?

הנה היא. הביקורת של הדס ריבק לרומן "פלפל חריף לארוחת בוקר",שיצא בהוצאת כנפיים וכתר, בתרגומה של אורלי מזור יובל (ובסוף יש גם מבצע מיוחד):

אם לא מחשיבים בדיחות מהסיטקום "איך פגשתי את אמא", שלעגו לשמנוניותו של האוכל במינסוטה, נראה שהמטבח של המערב התיכון לא טבע את חותמו בתרבות האמריקאית. את החוף המזרחי, למשל, מייצגים "צרבת" של נורה אפרון ו"שום וספירים" הלא מוערך מספיק של רות ריישל, שהיתה מבקרת המסעדות של העיתון "ניו יורק טיימס". החוף המערבי מיוצג בקולנוע, בין היתר, על ידי "דרכים צדדיות", שעוסק במסע של שני גברים בדרך היין של קליפורניה. אין פלא, אם כך, שכשאנחנו חושבים על קולינריה במערב התיכון, התמונה שמצטיירת במוחנו היא בעיקר של מנות חיוורות ושמנוניות שהמהגרים הסקנדינבים הביאו לאזור. לוטפיסק, למשל: מאכל מדג לבן מיובש ומומלח.

מנות מושמצות של לוטפיסק פותחות את ספר הביכורים של הסופר האמריקאי ג'יי ריאן סטראדל, "פלפל חריף לארוחת בוקר", או בשמו המקורי והנאמן יותר לעלילה — ״מטבחים של המערב התיכון" (Kitchens of the Great Midwest). כמשתמע, הספר מציב במרכזו את המורשת הקולינרית של האזור: "בצהרי יום אחד בדצמבר 1971 שברה דורותי סיבורג מדולות שבמינסוטה את מפרק הירך כשנפלה על הקרח בדרכה לתיבת הדואר, וקטעה בכך את שרשרת האספקה של דג הלוטפיסק לארוחות החגיגיות של ימי ראשון שלפני חג המולד בכנסייה הלותרנית סיינט אולף".

התקרית המצערת היא ראשיתה של שרשרת אירועים, שבסופו של דבר מביאה להולדתה של אווה תורוולד, גיבורת הספר, בתם של אב שף ואם סומלייה, שטרגדיה פקדה את משפחתה. סטראדל עוקב אחריה במשך שלושה עשורים, שבהם היא נהפכת מתינוקת שאביה מקריא לה מתכונים ומתקין לה ארוחות שאינן מתאימות בהכרח לתינוקת בת שלושה חודשים לצעירה יוצאת דופן שמתמודדת עם עוני ומצוקה. בבגרותה היא אחת השפיות המבוקשות ביותר בארצות הברית. כדי לאכול ארוחה שבישלה צריך לשלם 5,000 דולר ולהמתין בתור ארבע שנים.

הלוטפיסק המצחין במטבח מהמערכה הראשונה מופיע בצלחת במערכה השמינית: הספר בנוי משמונה פרקים. שבעת הראשונים נקראים בשמות של מאכלים, כולם ציוני דרך בחייה של אווה וכולם מופיעים באופן כזה או אחר בפרק השמיני והאחרון, "הארוחה". חלק מהפרקים משובצים מתכונים וכל אחד מהם מסופר מנקודת מבט שונה. את זו של אווה אנחנו פוגשים רק בפרק השני, שם היא ילדה בת 11 גדולת גוף, שמגדלת בביתה פלפלים חריפים וסובלת מהתעללות מצד חבריה לבית הספר: "'היי, ביגפוט, אני מדבר אלייך', אמר צ'אד גרבק, כדורגלן שרירי וטיפש מהכיתה שלה. אווה הסבה את ראשה והביטה החוצה דרך החלון, אבל הוא משך בכוח את האוזנייה מאוזנה השמאלית ולחש לתוכה: 'ביגפוט, ביגפוט, ביגפוט'".

התבגרותה שלֿ אווה מתווכת מבעד לעיניהן של דמויות אחרות. חלקן קרובות אליה, כמו אביה או בת דודתה, וחלקן הן רק הערת שוליים (קצרה או ארוכה) בסיפור החיים שלה. חלקן אוהבות אותה, או רוצות להרשים אותה, אחרות מקנאות בה ויש כאלה שכלל אינן מכירות אותה. לכל אחת מהדמויות יש יחס שונה לאוכל: בראק היא ספורטאית שסופרת קלוריות בכפייתיות; ג'ורדי הוא גבר צעיר שיוצא לצוד איילים; אוקטביה המפונקת והתחרותית מאשימה את אווה בכל מה שהשתבש בחייה וכל שאיפתה היא להכין את המנה הכי מוצלחת במועדון הארוחות של יום א'; ופאט, חברת הכנסייה הלותרנית, היא אלופת דיר לייק בחיתוכיות.

ככל שאווה מתפתחת מבחינה מקצועית, כך היא פחות נוכחת בסיפור — כמו שף שמתווה מדיניות וקובע אילו מנות יוגשו במסעדה, אבל בפועל אינו תמיד מבשל ורק דואג שהמנות יוכנו בהתאם לרצונו. סטראדל יוצר כך לא רק פסיפס קולינרי של האזור — ממזללות של אכול כפי יכולתך ועד מלונות מעוצבים וארוחות יקרות בטבע — אלא גם פסיפס אנושי של המערב התיכון. כל אחת מהדמויות בספר היא בעלת רקע סוציו־אקונומי שונה, הן שייכות לקבוצות גיל שונות וסטראדל מדלג בקלילות לא רק בין המגדרים שלהן, אלא גם בין עשורים ובין אופנות קולינריות. המחבר יודע שאוכל הוא גם זיכרון ושטעמי ילדות יכולים לעצב את מי שאנחנו (כפי שמוכיחה הגיבורה שלו). מתוך ההבנה הזאת הספר כתוב ברגש, עם המון הומור ואהבה לאוכל ועוד יותר אהבה לדמויות. האהבה הזאת עוברת גם אל הקוראים, כך שקשה עד בלתי אפשרי שלא לחבב את אווה תורוולד.

ניכר גם שסטראדל בקיא בסצינה שעליה הוא כותב. נראה שהוא מכיר את עולם המסעדנות על בוריו: את העובדים הזוטרים שמשתכרים אל צרור נקוב, שחלקם אפילו אינם מקבלים שכר, את האגו השברירי של השפים הגדולים ואת האישיות הבלתי נסבלת של חלקם. כל אלה זוכים לייצוג. כיליד מינסוטה הוא רוחש כבוד למטבח של האזור, אבל גם אינו מסתיר את הבוז שהוא חש כלפי טרנדים חולפים. הוא לועג לסצינת האוכל ההיפסטרית, לאנשים שמתייחסים בכבוד לחומרי הגלם אבל נוהגים בגסות בבני אדם או לאלה המכנים את עצמם "פודיז" ומתנשאים על סביבתם, או משקיעים הון תועפות במנות זעירות המוגשות במסעדות יוקרה. כך הוא מתאר, לדוגמה, את המשתתפים בארוחת הערב היוקרתית שמבשלת אווה תורוולד בסוף הספר: "מי־סון ומאן־הי התנדנדו שניהם קדימה ואחורה בכיסאותיהם וייבבו; רוס ואלי זיעזע את השולחן באגרופיו וצרח, 'איזה חוסר צדק! איזה חוסר צדק!'"

הצדק מופיע בסיום הספר. חלק מהשאלות שצצו לאורך העלילה נפתרות, חלק מהדמויות סוגרות מעגל ואילו לאחרות לא נמצא פתרון וגורלן מזכיר תבשיל שמכניסים בלילה לתנור, ולא ממש ברור מה טעם וצורה יהיו לו בבוקר. זה אולי לא יהיה טעים, לוטפיסק אינה בהכרח מנה שמתאימה לכל אחד, אבל לפחות מטבחי המערב התיכון של ארצות הברית קיבלו מקום של כבוד על מדף הספרים, וחובבי הספרות הקולינרית יכולים להיות מרוצים ביצירה הכיפית הזאת.

לרכישה במבצע מיוחד מאתר הוצאת כתר ב-49 שקל בלבד. אפשר גם להשיג בכל חנויות ורשתות הספרים, במבצעים הרגילים.

מודעות פרסומת

האריה שבפנים

ספר ילדים מאת רייצ'ל ברייט

איורים: ג'ים פילד

תרגמה וחרזה: גליה אלוני דגן

הוצאת כנפיים וכתר

לֹא תָּמִיד קַל לִהְיוֹת קָטָן

עַכְבָּר קָטָן וּמְבֹהָל, שֶׁאַף אֶחָד אֵינוֹ מַבְחִין בּוֹ, מַחְלִיט לִלְמֹד לִשְׁאֹג.

הוּא מִתְיַצֵּב אֶל מוּל הַסַּכָּנָה וּמְגַלֶּה שֶׁגַּם הַיְּצוּר הֲכִי קָטָן יָכוֹל לִהְיוֹת בַּעַל לֵב וְאֹמֶץ שֶׁל אַרְיֵה.

עכבר זעיר, בלתי מורגש, שחיות הג'ונגל דורכות עליו ומתעלמות ממנו, מחליט שהגיע הזמן להשתנות. איך? הוא חושב שעליו להיות קצת פחות עכבר, זעיר וחששן ויותר כמו האריה מלא הביטחון, שיודע לשאוג ולהרעיד את העולם. הוא מחליט ללכת אל האריה וללמוד ממנו איך לשאוג. הוא עולה אל הסלע הגבוה, נעמד אף אל אף מול מלך החיות, ומגלה שהאריה הגדול והנורא פוחד דווקא מעכברים. הסוף הטוב והמפתיע ישמח כל ילד או ילדה שמרגישים קטנים ולפעמים בלתי מורגשים.

ציטוט נבחר מתוך הספר: "כֵּן!" הֶחְלִיט הָעַכְבָּר (אַחֲרֵי שֶׁחָשַׁב). "אֶלְמַד אֵיךְ לִשְׁאֹג וְאַתְחִיל מֵעַכְשָׁו!"

אֲבָל… אוּפְּס, אוֹי וַאֲבוֹי, אוּלַי מֻקְדָּם לְהִתְלַהֵב, כִּי הַמּוֹרֶה לִשְׁאָגוֹת עָלוּל לִהְיוֹת מְאוֹד… רָעֵב! "זֶה הַזְּמַן לְהִסְתַּכֵּן, לְהִתְגַּבֵּר עַל הַחֲשָׁשׁ, כִּי כְּבָר יוֹתֵר מִדַּי שָׁנִים אֲנִי מַרְגִּישׁ בִּלְתִּי מֻרְגָּשׁ."

האריה שבפנים הוא ספר ילדים מחורז המציג, אפשר לומר, משל מודרני. יש בו מוסר השכל נהדר, לצד הומור, איורים יפהפיים ותפיסה מדויקת מאוד של עולם הילדים היום.

הספר זכה להצלחה עצומה בחו"ל ותורגם לשפות רבות. מתאים לילדי הגנים, בני 6-3.

ועכשיו במבצע מיוחד באתר כתר ספרים: 34 שקל בלבד (אחרי 50% הנחה).

 

פלפל חריף לארוחת בוקר

רומן למבוגרים מאת ג'יי ריאן סטראדל

עטיפת פלפלים לפייסבוק

מאנגלית: אורלי מזור-יובל

עיצוב עטיפה: ענת וקנין-אפלבאום

אחרי טרגדיה המערערת את ילדותה בבלי דעת, אווה תורוַולד מוצאת נחמה בבישול מטעמים מן המטבח של מקום הולדתה, מינסוטה. כל אחת מהמנות שהיא מבשלת מייצגת תחנה במסעה – מנערה גבוהה וגמלונית שאינה מוצאת את מקומה ועד שהיא נהפכת לשפית אגדית המבשלת ארוחות סודיות, יקרות להחריד ומבוקשות מאוד המתקיימות פעמים אחדות בשנה.

אווה תורוולד מתייתמת מאביה השף ואמה נוטשת אותה בעודה תינוקת. היא גדלה אצל קרובי משפחה מבלי להכיר את סיפור חייה – בעבורה הזוג שמגדל אותה הם הוריה, אבל גם לה ברור שהיא ממש לא דומה להם. העיסוק בבישול ובחיפוש המרכיבים המדוייקים ביותר לכל מנה ומנה ממלא את עולמה.

הפריחה הקולינרית של אווה נפרשת על פני שמונה פרקים, וכל אחת מהמנות שהיא מבשלת מייצגת תחנה במסע שלה. כל פרק מסופר מנקודת מבט שונה – לעתים זו אווה, לעתים אנשים מהמעגל הקרוב אליה כמו אביה ובת דודתה, ולעתים אלה דמויות שנוגעות בה רק ממרחק. כל פרק במבנה המיוחד של הרומן הנפלא הזה מספר על תקופה מסוימת בחייה של הגיבורה ועל אחת ממנות האוכל הקרובות אל לבה.

פלפל חריף לארוחת בוקר הוא אפוא לא רק סיפורה הפרטי של אווה, אלא גם דיוקן גסטרונומי ותרבותי. ג'יי ריאן סטראדל צולל בקולו הייחודי אל לבה של אמריקה ולוכד את רוח הזמן, האנשים והתרבות דרך נופי המטבח המקומיים. באופן מרגש וחכם הוא משרטט את עלייתה של תרבות האוכל במערב ואת מקומה בקשרי משפחה ובחיי גברים ונשים. פלפל חריף לארוחת בוקר הוא סיפור סוחף, מרגש ומעורר מחשבה – על עצמנו ועל התרבות שאנחנו חיים בה.

ג'יי ריאן סטראדל חי ועובד בלוס אנג'לס. הוא גדל בהייסטינגס מיניסוטה ("אנשים צנועים עם טעם פשוט") ומצטיין ביכולתו לתאר לעומק את המערב התיכון של ארצות הברית. בצעירותו אכל במסעדות כתחליף לנסיעות בעולם וכשעבר לקליפורניה נחשף לאנשים שקוראים את תוויות המרכיבים על אריזות המזון. הוא אוהב לקרוא, ונהנה מיין, בירה, ספורט ואפונה. הוא פרסם סיפורים במגזינים מובילים. פלפל חריף לארוחת בוקר, הרומן הראשון שלו, זכה בשבחי הביקורות וכיכב ברשימות רבי המכר.

"רומן סוחף שאת תחכומו אסור להחמיץ בלהט הקריאה." The New York Times

"הספר הזה גרם לי לרצות לחיות חיים צבעוניים ומלאים יותר, גם במטבח, ולהתענג על כל הטוב שנפרש לפנינו."  Los Angeles Review of Books

חלק נרחב מתוך הפרק הראשון ברומן התפרסם באתר עיתון "הארץ" ואפשר לקרוא אותו כאן.

ועכשיו גם במבצע מיוחד: 50% הנחה לרוכשים באתר הוצאת כתר, 49 שקל בלבד!

ויש גם ספר דיגיטלי, למשל, באתר של עברית.

 

ספר חדש לילדים: סיפורו של אביר

 

סיפורו של אביר - עטיפה קדמית

מאת יוצרי חטפן הספרים

כתבה: הלן דוקרטי

איורים: תומס דוקרטי

תרגמה וחרזה: גליה אלוני-דגן

לִיאוֹ הָיָה אַבִּיר טוֹב-לֵב, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא עָשָׂה כָּל רַע. כְּשֶׁכָּל חֲבֵרָיו נִלְחֲמוּ זֶה בָּזֶה, לִיאוֹ יָשַׁב וְקָרָא. הוּא הָיָה חַבְרוּתִי וְנֶחְמָד לְכֻלָּם (אֲפִלּוּ זְבוּבִים לֹא אָכַל), וּכְשֶׁאִמָּא וְאַבָּא אָמְרוּ, "תִּלָּחֵם כְּבָר!" הוּא לֹא הֵבִין לָמָּה בִּכְלָל.

 ליאוֹ האביר לא רוצה להילחם ומעדיף לקרוא כל הזמן. הוריו, שמעדיפים שיהיה אביר ככל האבירים – כלומר, לוחם שאינו עומד מן הצד – שולחים אותו לאלף דרקון. ליאו יוצא למסע בלי חשק עם חרב ומגן, אך אינו מסתפק בכך ומוסיף גם עם ערימה של ספרים לדרך. האם יצליח להציל את הממלכה בעזרת החרב או שאולי בעזרת הספרים?

כמו בספרם הקודם של הזוג הלן ותומס דוקרטי, רב המכר חטפן הספרים, שיצא אף הוא בהוצאת כנפיים וכתר, גם סיפורו של אביר נוגע בכוחם וביופיים של הספרים. במקרה הזה, סיפורים טובים, כך נראה, מצליחים לשנות ולהשפיע אפילו על המפלצות המפחידות ביותר.

אבל הספר הזה נוגע בעניין נוסף, חשוב לא פחות: הוא מראה שאפשר – וכדאי – להאמין בעצמך, גם אם אתה שונה מכל האחרים. אולי דווקא הדרך שלך, שונה ככל שתהיה, היא הדרך הנכונה. ואולי אפילו, כמו ליאו, היא תגרום לך להציל את העולם.

הספר, שאיוריו יפהפיים, מנוקד ומאויר ומתאים לילדים בני 6-3.

לרכישה במבצע בכל חנויות הספרים ובאתר הוצאת כתר.

והנה גם כמה עמודים ראשונים יפהפיים:

 

חדש בהוצאת כנפיים: ילדת פרא

ילדת פרא - קדמית

ילדת פרא – האחות הכי שובבה בעולם!

מאת אמה בארנס; איורים: ג'יימי ליטלר

ספר חדש לראשית קריאה, הוצאת כנפיים וכתר

ילדת פרא הוא סיפור מצחיק (באמת מגלגל מצחוק) אך גם נוגע ללב על שתי אחיות שונות זו מזו: קיית, המספרת, היא האחות הבכורה הרצינית והנחבאת אל הכלים; ג'וזפין, המכונה ילדת פרא (או בקיצור, פרא), היא האחות הצעירה, שכבר עכשיו היא ערוכה ומוכנה להיות כוכבת רוק, אך בפועל בעיקר עושה בושות. מילא בבית, אבל מה קיית תעשה כשהן יתחילו ללמוד יחד באותו בית ספר?

מתחת לפני השטח, ולטון ההומוריסטי, זהו סיפור על משפחה שאיבדה את אמא. האב, סוג של היפי, היה פעם כוכב רוק בעצמו, אך מאז מותה של האם הוא ויתר על הלהקה כדי לגדל את בנותיו. במהלך הספר כל אחד מבני המשפחה, וכולם ביחד, לומדים למצוא את עצמם בתוך אובדן שהם כמעט לא מדברים עליו, אבל הוא שם, נוכח.

"לא זוכרת שבילדותי קראתי ספרים כל כך מצחיקים… מזמינה אתכם לקרוא את הספר הזה, וגם אתם תרצו שהספר לא יגמר," כותבת יפה מהספרייה העירונית בנתניה.

ומור פוגלמן-דבורקין כתבה באתר עכבר העיר:

"'ילדת פרא' עוסק בהומור רב בקושי וביופי שביחסי אחיות, ותוך כדי כך מצליח לגעת בעדינות ובתבונה בנושאים מורכבים כמו מוות של הורה, איזון הורי בין משפחה לקריירה והמאבק הפנימי שמעסיק ילדים רבים בין ביטחון עצמי נמוך וספקות פנימיים לרצון להגשים חלומות."

ספר ראשית קריאה מנוקד ומאויר לגילאי 10-7. ספר ראשון בסדרה.

לרכישה במבצע בכל חנויות הספרים, ובמבצע מיוחד וחד-פעמי ב-37.00 שקל בלבד באתר של כתר ספרים.

והנה הפרק הראשון בסדרה:

המלצות שבוע הספר לילדים ולנוער 2017

לרגל שבוע הספר המליצה רונית רוקאס, עורכת הוצאת כנפיים, על ספרי ילדים ונוער.

הספרים ראו אור בהוצאות אחרות וכולם נפלאים.

תהנו וקראו הרבה, לכם ולילדים.

מוזמנים לעשות לייק בעמוד הפייסבוק של ההוצאה:

https://www.facebook.com/Knafyim/?ref=settings

המלצות ספרי ילדים ונוערלכבוד שבוע הספר אני ממליצה כאן בקצרה על ספרי ילדים ונוער. את רוב היוצרים אני מכירה, היכרות כזאת או אחרת, ועם חלק מההוצאות אני עובדת. שבוע הספר שמח!

Posted by Ronit Roccas on Saturday, June 10, 2017